החלטה בתיק ב"ל 11971-01-12

1.         בטרם מתן פסק דין בתיק, יש צורך בהבהרות.

2.         התביעה הוגשה כנגד החלטת הנתבע אשר דחתה את תביעת התובע לקצבת זקנה, בהתאם לסעיף 240 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") מאחר שהתובע הוכר כתושב ישראל כאשר הוא היה מעל הגיל הקובע לעניין קצבת זקנה לגביו.

3.         לאחר שהתקיים דיון בתיק, ואף הוגשו סיכומי ב"כ התובע, הודיעה ב"כ הנתבע כי לנוכח המסמכים שהתקבלו ממשרד הפנים, הנתבע שקל שוב את עמדתו והחליט להכיר בתושבות התובע בתקופה מ-1.7.67 עד 31.12.74. לכן, נוצרה זכאות לקצבת זקנה החל מיום 1.2.12.

            ב"כ התובע הגיב לאותה הודעה המאשרת את זכאות התובע לקצבת זקנה בטענה כי התובע זכאי לקצבה החל מהמועד שבו הוא הגיע לגיל הקובע לגביו - חודש 7.2007. יובהר כי התובע יליד 2.3.41 והגיל הקובע לגביו הוא 66 שנים ו-4 חודשים. לדעת ב"כ התובע המחלוקת היא באשר ליישום סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי.

            ב"כ הנתבע השיבה כי זכאות התובע לקצבה נקבעה על פי סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי - תקופת אכשרה, כאשר רק מהמועד שנקבע - 1.2.12 - קיימת תקופת אכשרה המזכה בקצבת זקנה.

            לפי התגובה האחרונה שהגישה ב"כ הנתבע חודשי הביטוח אשר הובאו בחשבון הינם:

            ( א) 1.7.67 עד 31.12.74

            (ב) 1.8.07 עד 31.1.12.

          לכן, התובע מילא את תקופת האכשרה המזכה רק ביום 1.2.12.

            כן, נאמר על ידי ב"כ הנתבע, לחילופין, כי התקופה שבה ניתן לשלם רטרואקטיבית היא 12 חודשים לפי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי.

4.         בהתאם לאמור לעיל, המחלוקת שבין הצדדים, שהייתה בעת הגשת כתבי טענות לעניין עצם היות התובע "מבוטח" לצורך זכאות לקצבת זקנה, הפכה למחלוקת באשר לתקופת האכשרה של התובע.

            ב"כ התובע לא הסתייג לגבי המועדים שבהם היה התובע מבוטח בביטוח זקנה, כפי שפורטו בהודעת ב"כ הנתבע.

סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי קובע:

(א)       תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה:

(1)        60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה;

(2)        144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;

(א)       הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל;